<h1>סמ"ג עשין סימן צ"ב</h1>
<h2>דף ג:</h2>
השואל מחברו בהמה סתם או כלי סתם הרי המשאיל מחזירו בכל עת שירצה, שאלו לזמן קצוב כיון שמשך וזכה בו אין הבעלים יכולין להחזירו [מתחת ידו] עד סוף ימי השאלה ואפילו מת השואל הרי היורשין משתמשין בשאלה עד סוף הזמן (רמב"ם שאלה ופקדון פ"א ה"ה). [ו]רבינו שמשון כתב בשם רבינו תם (שבת קמ"ח א' תד"ה שואל) שגם סתם שאלה שלשים יום כמלוה [מכות ג' ב'] כדאמרינן במנחות (מ"ד א' ע"ש בתו') טלית שאולה כל שלשים יום פטורה מן הציצית. גרסינן בפרק אלו נערות (כתובות ל"ד ב') אמר רבא הניח להם אביהם פרה שאולה משתמשין בה כל ימי שאילתה מתה אין חייבין באונסיה כסבורין הן שהיא של אביהם טבחוה ואכלוה משלמין [דמי] בשר בזול ואם הניח להם אביהם אחריות נכסים ומתה או שטבחוה ואכלוה משלמין את דמיה מנכסיו (ע"פ לשון הרמב"ם שם). וגם מכאן ראיה שאדם המזיק פטור באונס גמור (ע"פ ב"ק כ"ז ב' תד"ה ושמואל). אמרינן בפרק השואל (ב"מ ק"ג א') האומר לחברו השאילני קורדום לעדור בו הפרדס הזה עודר בו אותו הפרדס ולא פרדס אחר, אמר לו פרדס סתם עודר בו איזה פרדס שירצה, פרדסים עודר בו כל הפרדסים שלו (ע"פ לשון רמב"ם שם ה"ז ע"ש ובלח"מ ובילקוט ש"נ שבמהדורת פרנקל). תניא בתוספתא (ב"מ פ"ח הי"א) השואל פונדק מחברו ללינה אין פחות מיום אחד, לשביתה אין פחות משני ימים, לנישואין אין פחות משלשים יום.
